סעיף 76 לפקודה – הגדרת חברת מעטים

"חברת מעטים" לאחר תיקון 277 ולאור חוזר מס הכנסה 01/2026: הבהרות, הרחבות וסוגיות פרשניות

ביום 20 בינואר 2026 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מס' 01/2026, אשר נועד לחדד ולעגן את עמדתה ביחס לפרשנות סעיף 76 לפקודת מס הכנסה והגדרת "חברת מעטים". אף שהוראות סעיף 76 לפקודה הן הוראות ותיקות ששנים רבות לא השתנו, פרסום החוזר נעשה על רקע תיקון 277 לפקודה, אשר שינה באופן מהותי את משטר המיסוי החל על חברות מעטים, ובפרט בכל הנוגע למיסוי רווחים בלתי מחולקים, רווחיות עודפת והחלת מנגנונים אנטי-תכנוניים.

קישור לחוזר

החוזר מבקש לייצר מסגרת אחידה וכוללת להגדרת חברת מעטים, החלה על כלל ההוראות הרלוונטיות בפקודה – לרבות סעיפים 62א (חברות ארנק), 64 ו-64א (חברות בית ומשפחתיות) וסעיף 77 (רווחים לא מחולקים) – ובכך מחליף פרשנויות והנחיות קודמות (לרבות את הוראות סעיף-קטן 2.1 לחוזר 2/2019 בנושא).

התנאים להגדרת "חברת מעטים" – הידוק והרחבה

לצורך סיווג חברה כחברת מעטים נדרש קיומם של שלושה תנאים מצטברים: גרעין שליטה, איננה "בת חברה" והיעדר עניין ממשי לציבור. עם זאת, עיקר החידוש בחוזר הינו בפרשנות שמציגה רשות המיסים להוראות אלו.

מבחן השליטה – הרחבת מעגל הייחוס

החוזר מרחיב באופן משמעותי את אופן מניין בעלי השליטה הנחשבים "אדם אחד" (סעיף 76(ד) לפקודה). מעבר לכללי הייחוס הקבועים בסעיף מפורשות (אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, שותפים בשותפות), נקבע בחוזר, כי גם נאמן ויוצר בנאמנות, נאמנים בעלי יוצר משותף, וכן חברים בהתאגדויות שיתופיות מסוימות – ייחשבו כ"אדם אחד".

הרחבה זו מעוררת קושי פרשני כפול; מחד גיסא, האם מניחה רשות המיסים כי הרשימה בסעיף 76(ד) לפקודה היא רשימה פתוחה? אם כן, מהן אמות המידה להחלת הסעיף? מאידך גיסא, גם המקרים הפרטניים שבחר  החוזר להציג – אינם מובנים מאליהם. מהו הבסיס לייחוס זיקה בין הנאמן לבין יוצר הנאמנות (כאדם אחד), בפרט במצבים בהם היוצר ניתק את זיקתו הכלכלית או המשפטית לנאמנות. החוזר אינו מתמודד באופן מפורש עם מצבים אלו, והדבר עשוי לעורר מחלוקות יישומיות. בהקשר זה יש להביא בחשבון שעל רקע העובדה ששליטה נבחנת במישרין ובעקיפין, וכן במצבים של פעולה "יחד עם אחר", כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודה – לרבות שיתוף פעולה קבוע, מדובר בהרחבה שעשויה ללכוד מבני החזקה מורכבים שלא נחשבו בעבר כגרעין שליטה.

אופציות ומנגנון אנטי-דילול – פרשנות חד-כיוונית?

סוגיית האופציות זוכה להתייחסות ייחודית בחוזר. נקבע כי בעת בחינת גרעין השליטה יש להביא בחשבון אופציות לרכישת אמצעי שליטה, אולם זאת בכפוף לסייג: מימוש אופציות יילקח בחשבון רק כאשר הוא מוביל להתגבשות גרעין שליטה מצומצם (חמישה או פחות), אך לא כאשר הוא מביא לדילולו.

כלומר, מדובר במנגנון הפועל הלכה למעשה "לרעת הנישום" בלבד. השאלה המתבקשת היא האם פרשנות זו נשענת על לשון הסעיף – ובפרט על הביטוי "אך מבלי לגרוע מן הכלל האמור". על פני הדברים, ככל שההנחה היא כי החזקה באופציות מבטאת כח השפעה בחברה, הרי שכח זה הוא דו – כיווני. הוא יכול לגבש שליטה גם בידי מי שמניותיו בפועל אינן עומדות בשיעור שנקבע בסעיף, אך מנגד גם מעניק כח למי שאיננו בעל שליטה מכח מניותיו באופן המחליש את כוחם של בעלי המניות הקיימים. עמדה פרשנית לפיה ישפיעו האופציות רק לגיבוש שליטה אך לא לדילולה היתה צריכה לקבל ביטוי בהוראות החוק עצמן.

מבחן העניין לציבור – מעבר למבחן מצמצם

אחת התרומות המרכזיות של החוזר היא אימוץ מבחן ברור להגדרת "עניין לציבור". בהתאם לחוזר, חברה לא תיחשב כחברת מעטים אם מתקיים בה אחד מהבאים:

• מניותיה נסחרות בבורסה.
• קיימת החזקה של למעלה מ-20% בידי חברה ציבורית המדווחת על ההשקעה בחברה זו בדוחותיה הכספיים.
• מדובר בחברה ממשלתית.

עם זאת, בהשוואה לטיוטת החוזר, ניכרת מגמת צמצום. בעוד שבטיוטה נכללו גם גופים כגון מלכ"רים, רשויות מקומיות וקופות גמל – הרי שבנוסח הסופי צומצמה ההכרה בעיקר לחברות ממשלתיות.

צמצום זה מעורר קושי מהותי,  גופים מפוקחים כגון בנקים, מוסדות פיננסיים או מלכ"רים גדולים, אשר כפופים לרגולציה הדוקה ולחובות דיווח נרחבות – אינם נחשבים על פי החוזר כבעלי "עניין לציבור", חרף העובדה שהתכלית הכלכלית של מבחן זה מתקיימת בעניינם.

בנוסף, החוזר קובע מפורשות כי:

• הנפקת אג"ח בלבד אינה מקימה עניין לציבור;
• חובת פרסום דוחות אינה מספקת כשלעצמה;
• החזקה בידי גופים מוסדיים אינה משנה את הסיווג.

גם בהקשר זה מתחדדת השאלה – מדוע מקום בו חברה מוחזקת בשיעור מהותי בידי חברה ממשלתית, אין לראות בכך אינדיקציה מספקת לעניין ציבורי?

"יום כלשהו בשנת המס" – כלל גורף בעל השלכות רחבות

החוזר קובע כי די בכך שהחברה עונה להגדרת "חברת מעטים" ביום אחד במהלך שנת המס, כדי שתסווג כך לכל שנת המס כולה.

מדובר בכלל מחמיר, ללא עיגון מפורש בהוראת החוק אשר עשוי להוביל לתוצאות בלתי פרופורציונליות, במיוחד במצבים של שינוי אחזקה במהלך השנה (כגון כניסת משקיע או שינוי בהחזקות). חסר זה בהוראת החוק בולט במיוחד על רקע העובדה שבהוראות אחרות בפקודה (לדוגמא – שיעור המס על בעל מניות מהותי בסעיף 91(ב)(2)), נקב המחוקק מפורשות בפרק הזמן הנבחן לצורך הסיווג.

סיכום והשלכות פרקטיות

חוזר 01/2026 משנה הלכה למעשה את גבולות הגזרה של הגדרת "חברת מעטים", ומרחיב את תחולתה על פני אוכלוסיית חברות רחבה יותר מכפי שהיה נהוג בעבר.

החוזר מעלה מספר סוגיות פרשניות שראוי לתת עליהן את הדעת:

• לעניין הרחבת ייחוס הנאמנות כ"אדם אחד" – הרחבת הרשימה הקבועה בסעיף, היעדר הבחנה בין סוגי נאמנויות ומידת הזיקה ליוצר;
• פרשנות חד-צדדית של משמעותן של האופציות בבחינת שליטה –  תחולה אנטי-תכנונית שאינה סימטרית;
• צמצום מבחן העניין לציבור-  פער בין מבחן פורמלי לבין תכלית כלכלית;
• הרחבה פרשנית בנוגע לתקופת האחזקה בשנת המס המגבשת שליטה;