הנחיה בדבר הגשת דיווחים מקוּונים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מהווה את המסגרת העיקרית להקצאת מניות ואופציות לעובדים בישראל, תוך מתן הטבות מס מהותיות הן למעביד והן לעובד. הסדר זה מותנה בעמידה בדרישות שנקבעו בתקנות ובכללים.
בינואר 2024 תוקנו כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), והותאמו לתנאי השוק המודרני ולדרישות שקיפות ודיווח נרחבות יותר. כעת, עם כניסת השינויים לתוקף באופן מלא בשנת 2025, מפרסמת רשות המסים הנחיה רשמית המחייבת מעבר מלא לדיווחים מקוונים.
עיקרי ההנחיה:
הגשת תוכניות הקצאה, טפסי דיווח רבעוניים (טופס 146) ודיווחים שנתיים (טופס 156) – תעשה אך ורק באמצעות המערכת המקוונת של רשות המסים.
דגשים:
לתשומת לבכם, אי-עמידה בדרישות הדיווח עשויה לשלול את הפטור ממס ולהביא לסיווג ההקצאה כהקצאה "שלא באמצעות נאמן", עם השלכות מס משמעותיות.
ע"מ (מחוזי ירושלים) 37160-01-22 זוהר חי נ' פקיד שומה ירושלים 1 (נבו 21.4.2025)
ביום 21.4 ניתן פס"ד 37160-01-22 זוהר חי נ' פקיד שומה ירושלים 1 מפי כב' השופט אביגדור דורות.
פסק הדין עוסק בשאלת החיוב במס הכנסה בגין פיצויים שקיבל המערער בעקבות הפרת חוזה שכירות מצד חברת עמידר, וכן בשאלת סיווגה של עסקת מכירת מקרקעין כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.
תמצית העובדות:
המערער רכש מבנה בירושלים והסב אותו למבנה מגורים בהתאם לדרישות עמידר במסגרת חוזה שכירות. לאחר שעמידר ביטלה את ההסכם, הגיש המערער תביעה אשר הסתיימה בפסק בוררות לפיה זכאי המערער לפיצוי בגובה כ-22 מיליון ₪. סכום הפיצוי הופחת במסגרת הסכם פשרה לכ-18.5 מיליון ש"ח. הפיצוי כלל שישה רכיבים: הוצאות התאמה, פירוק התאמות, ירידת ערך שווי המבנה, אובדן דמי שכירות, הפרשי הצמדה וריבית.
רשות המסים קבעה שומה בצו 2013-2014 וחייבה את מלוא הסכום במס שולי, לרבות את הריבית וההצמדה.
הערעור נסוב בעיקרו על סיווג רכיבי הפיצוי ושיעורי המס החלים עליהם.
בית המשפט עמד על עיקרון לפיו 'דין הפיצוי כדין הפרצה שבא למלא' ועל עקרון ההקבלה הנובע ממנו, ובהקשר זה עלו כמה עקרונות.
חוזר מס הכנסה מס'05/2025 בנושא: פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון- הטבות במס לגבי בניינים לשכירות מוסדית
במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 אושר תיקון 75 לחוק עידוד השקעות הון אשר במסגרתו הוחלף מסלול ההטבות לבניינים להשכרה במסלול בו יינתנו הטבות מס גבוהות יותר אך בתנאים מחמירים יותר (להלן- המסלול החדש).
החוזר סוקר את סוגיות המיסוי העולות מתוך הוראות חוק עידוד השקעות הון הנוגעות למסלול ההטבות החדש.
לצורך קבלת ההטבות במסלול החדש, נדרש כי בניין יכלול מינימום דירות – שש דירות באזור פריפריאלי או עשר דירות באזור שאינו פריפריאלי – ויושכר לטווח ארוך. בהתאם לכך, יש להבטיח השכרה לתקופה של לפחות 15 מתוך 18 שנים ממועד תום הבנייה. דירות אלה יושכרו ליחידים ובני משפחתם בלבד, ולא לתאגידים, אלא אם כן התקבל אישור חריג בעקבות מצבי חירום, כגון במלחמת "חרבות ברזל".
בעלי בניינים שיעמדו בתנאים ייהנו מהטבות מס מהותיות, בהן פחת מואץ על הבניין, שיעורי מס נמוכים על הכנסות מהשכרה וממכירה, וכן מס רכישה מופחת של 0.5% לרוכשים דירות להשכרה. שיעורי המס יפחתו בהדרגה עם התארכות תקופת ההשכרה: יחידים ימוסו החל מ-29% שיורדים עד ל-24%, וחברות – החל מ-11% ועד 5%. בנוסף, דיבידנדים מחולקים יחויבו במס בשיעור מופחת של 20%.
לעניין החיוב במע"מ – מכירת דירות בבניין לשכירות מוסדית תהיה פטורה ממע"מ, בתנאי שהושכרו לפחות לחמש שנים. השכרת דירות לגופים משפטיים הותרה בנסיבות חריגות, תוך שמירה על פטור ממע"מ.
ו"ע (מינהליים ת"א) 10100-07-22 אפרים אוריון נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (נבו 30.3.2025)-
ביום 30.3.2025 ניתנה החלטת ועדת הערר למיסוי מקרקעין בתל-אביב, שדנה בזכאות לפטור ממס שבח מכוח סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, בגין מכירת נכס מגורים בשכונת נווה צדק, שעסקה בשאלה עובדתית – האם הנכס שנמכר מהווה דירת מגורים.
נקבע, כי הנכס לא עמד בתנאי הסף הנדרשים להכרתו כ"דירת מגורים" – ובפרט הדרישה כי "בנייתו נסתיימה". בהקשר זה הודגש כי הנכס לא קיבל טופס 4 או תעודת גמר, וכי מצבו הפיזי במועד המכירה היה ירוד ביותר, עד כי לא היה בו פוטנציאל ממשי לשימוש סביר למגורים.
עוד נקבע, כי ההקלה הקיימת בהוראות הביצוע 17/92 כי ניתן לראות את הדירה כאילו בנייתה נסתיימה גם כאשר לא הונפק טופס 4 והדירה איננה מחוברת לחשמל מים, חלה רק כאשר קיימים בדירה כל המתקנים והאביזרים החיוניים לשימוש למגורים"– דבר שלא התקיים בענייננו, שכן אין המדובר באי קיום תנאי טכני ושולי שמנע הוצאת טופס 4, אלא היו חסרים אישורים מהותיים שנועדו להבטיח את סיום הבנייה ואת חיבור הדירה למערכות ההנדסיות באופן תקני וחוקי.
הוצאות שאינן מותרות בניכוי
במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025, אושרו מספר תיקונים חקיקתיים שמטרתם לצמצם את השימוש במזומן, להגביר את השקיפות הכלכלית ולחזק את מנגנוני גביית המס בישראל. תיקונים אלה עוסקים בהחרגת תשלומים מסוימים מההוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס.
בהתאם לתיקון עקיף מס' 280 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], החל מיום 1 בינואר 2026, תשלומים שבוצעו בניגוד להוראות חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח–2018, ושבגינם הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק – לא יותרו בניכוי כהוצאה לצורכי מס הכנסה. עם זאת, תשלום כאמור לא ייפסל ויותר בניכוי אם הנישום יוכיח, להנחת דעת פקיד השומה, כי המס בגין העסקה שולם כדין. הוראות דומות נקבעו בקשר עם ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות מס שהוצאו בקשר לתשלומים שבוצעו בניגוד להוראות החוק לצמצום השימוש במזומן, ולניכוי הוצאות בעסקאות מקרקעין לעניין חישוב השבח.
החוק מוסיף וקובע, שככל שהתקבל ערעור על ההחלטה להטיל עיצום כספי, תותר ההוצאה לצורך דיני המס, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שולם המס העודף ועד למועד השבתו.
© כל הזכויות שמורות למשה מזרחי נח קריגל עורכי דין